עין מגדל

הגענו לעין מגדל ושמתי לב לדגים ששוחים במים.

מודה שעברה בי המחשבה...

האם הילדים ייכנסו למים?

אולי הפעם הם יחששו?

אני יודעת שהם לא חוששים מדגים, או מחיות באופן כללי, אבל בכל פעם שאנחנו מגיעים למעיין עם הרבה דגים, המחשבה הזאת קופצת לי לרגע.

תוך פחות מדקה הבנתי שאין לי ממה לחשוש.

הם פשוט התלהבו.

נכנסו למים בלי פחד, הסתקרנו, התבוננו בדגים ופשוט נהנו מכל רגע.

מהמים.

מהצלילות.

מהיופי.

ומהתחושה שאנחנו אורחים בעולם של הטבע.

וזה היה כל כך יפה לראות.

לפעמים אנחנו המבוגרים מלמדים את הילדים להיזהר.

אבל לפעמים דווקא הם מזכירים לנו שהטבע הוא לא אויב.

הוא הבית שלנו.

אנחנו חלק מהבריאה.

המים.

הדגים.

העצים.

בני האדם.

כולנו חיים יחד באותו מקום, וכל אחד הוא חלק קטן מהמערכת המופלאה הזאת.