חוף מעגן מיכאל

גם את המקום הזה גילינו במקרה.

עצרנו בקיבוץ מעגן מיכאל כדי לראות את פסל הלב המיוחד שנמצא סמוך לחוף, וכשסיימנו פשוט המשכנו עוד כמה צעדים לכיוון הים.

צריך לדעת להסכים ללכת עוד קצת.

עוד שביל קטן.

עוד פנייה אחת.

לאפשר לעצמנו ללכת לאיבוד,

עוד כמה דקות הליכה.

וככה מגלים מקומות שלא תכננתם להגיע אליהם.

אני חושבת שזה נכון גם בטיולים וגם בחיים.

לא תמיד צריך ללכת רק בדרך הראשית.

לפעמים דווקא הסקרנות, הגמישות והנכונות לסטות רגע מהתוכנית הן אלו שמובילות אותנו למקומות הכי יפים.

הילדים רצו על החול, שכשכו את הרגליים במים והתלהבו מהשקט ומהטבע הפראי שסביבנו.

רגעים שאין להם מחיר - לעמוד מול העוצמה הזאת בצורה הכי פראית ובתולית.

להרגיש את הרוח.

להקשיב לגלים.

ופשוט להיות.